נספחים- עדויות מהקרב האחרון

מתוך תיאורו של חבר רבדים:

"והרחוק רואים אנו את הגוש המשחיר של אלפי אדם הקרב לחירבה. למראה המוני האספסוף, העומדים כבר בשערי החירבה במרחק מטרים מועטים מן העמדות, מאבדים כמה חברים את עשתונותיהם. אחדים נמלטים לרבדים ועין צורים, וחבר אחד שם קץ לחייו על ידי רימון. הגיעו ראשוני הנמלטים מהחירבה שמעיניהם ניבטת האימה מפני אלפי הפרצופים המסתערים ועטים על החירבה, ובפיהם נחנקות המלים המחרידות, המספרות על הנעשה ליד חירבת זכריה, הכל נפוצים שוב לעמדות והנשק נתפס מחדש. ולפתע - צרור! ההמון נראה במנוסתו מחירבת זכריה ובדרכו צונחים ממנו פצועים והרוגים !

באחת העמדות ליד מקלע הברן מצפה דני איש עין-צורים לפקודת צבי איש רבדים, המדבר עם ההמון. לפתע הוא רואה שאחד מאנשי ההמון חוטף את רובהו של צבי ושני יורה בו. צבי צונח מאחורי גדר-האבן הנמוכה, החוצצת בינו ובין ההמון, דני הסבור שצבי נהרג, לוחץ על ההדק וצרור ארוך נפלט מפי המקלע. ההמון מתחיל לנוס בבהלה לאחור, בהניחו אחריו חמש עשרה גוויות על הארץ. וכמה ערבים מוצאים פצועים בידי חבריהם.

צרור בודד חייבים 300 יהודים את חייהם...

אך הנה שוב נעצר ההמון, וכמה מן הדמויות השחורות נעות בשנית כלפי החירבה. אך בטרם תחלופנה שתים-שלש דקות והנה מופיעות מכוניות מעבר העץ, מתקרבות לחירבה ונעלמות מאחורי צלע ההר המסתירה אותה, - ואין יריות ואין קול ואין קשב."

מיומנו של חבר:

"בשעה 6.40 נראתה המכונית של הצלב האדום הבין לאומי, בה הגיעו ד"ר ורט (זיו), ד"ר חאלידי (ערבי) ושני נציגי הצלב האדום : ד"ר להנר וד"ר פזל. הם התעכבו כשעה בקטע שבין הגבעה הצהובה וגבעת העץ, כפי הנראה ניהלו מו"מ עם הערבים. אחרי זה הגיעו אל החירבה. כשנכנסו לתוך המצודה כבר הקיפו אלפי ערבים את החירבה. מסביב נשמע הד של התפוצצויות ויריות שהיו מכוונות לחירבה. הפקודה היתה לא לסגת אך גם לא לירות - בהתאם לתנאי שביתת הנשק. מגיני החירבה פינו את העמדות הקדמיות כדי לקצר את הקוים ולתפוס עמדות נוחות. שעה קשה עברה על האנשים."

מתוך שרידי כפר עציון:

"משהתקרבו הטנקים לשער ניסה דוד ד., שעמד בעמדה בבית הראשון להפעיל את המוקש החשמלי האנטי-טאנקי שהוטמן ליד השער. אך משום מה לא התפוצץ המוקש - יתכן כי החוט נותק עקב ההרעשה. פגז של תותח נורה לשער ופתחו. אנשי העמדה זרקו בקבוקי מולוטוב ורימונים על המשוריינים. חלק מהם נדלק וחלק לא. שני המשוריינים שעמדו בקרבת השער נסוגו אחורנית, אך עד מהרה התקדמו שוב תחת חפוי חזק, במהירות עצומה לתוך הנקודה. תחת לחץ האש עברו אנשי העמדה במהירות לעמדות משנה שהוכנו בתוך הכפר ורק אחד שנפצע קשה נשאר במקום. הם נשכבו בעמדה שליד הספריה של "נוה-עובדיה" והמשיכו לירות בכיוון השער, דרכו פרצו זה אחרי זה מספר משוריינים. אחריהם הגיעו אנשי כנופיות ומספר חיילים שתפסו את הבית הראשון. מסביב בהרים נראו המונים מריעים ויורדים לעבר הנקודה, השתרר שקט יחסי"

נלקח: קנוהל דב, גוש עציון במלחמתו, הוצאת ההסתדרות הציונית, 1957